ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach podcast artwork

Player FM - Internet Radio Done Right

5,679 subscribers

تمت الإضافة منذ قبل seven عام

المحتوى المقدم من PI Media and רשת עושים היסטוריה. يتم تحميل جميع محتويات البودكاست بما في ذلك الحلقات والرسومات وأوصاف البودكاست وتقديمها مباشرة بواسطة PI Media and רשת עושים היסטוריה أو شريك منصة البودكاست الخاص بهم. إذا كنت تعتقد أن شخصًا ما يستخدم عملك المحمي بحقوق الطبع والنشر دون إذنك، فيمكنك اتباع العملية الموضحة هنا https://ar.player.fm/legal.

American Criminal

1
The Menendez Brothers | Five-Year Plan | 1 43:56

منذ 1 year43:56

التشغيل لاحقا

قوائم

إعجاب

احب

43:56

On August 20th, 1989, Lyle and Erik Menendez shot and killed their own parents. Until then, this Beverly Hills family had been a portrait of the American Dream. How did it go so wrong? To listen to all four episodes of 'The Menendez Brothers' right now and ad-free, go to IntoHistory.com . Subscribers enjoy uninterrupted listening, early releases, bonus content and more, only available at IntoHistory.com . If you or someone you know is in crisis, there is free help available at mhanational.org Learn more about your ad choices. Visit megaphone.fm/adchoices…

منذ عام واحد 50:10

MP3•منزل الحلقة

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה?
אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום.
איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק? לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים?
בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי המקובל? האם ניתן לדעת באמת מה היה האקלים באזורנו ב"חיתוכים" של כמה עשרות שנים? איך שינויים אפשריים אלה משפיעים על הבנתנו את ההיסטוריה של המזרח הקדום? מה היה אירוע היובש הדרמטי שהתרחש במרחב שלנו אותו זיהו הפרופסורים? כמה זמן הוא נמשך? מה הייתה השפעתו ארוכת הטווח על האזור? האם ניתן לזהות את אירוע הבצורת הזה עם ה"קריסה הגדולה" שהתרחשה באזור בסוף תקופת הברונזה, קריסה הניכרת היטב גם בארכיאולוגיה של כנען? מה אומרת הארכאולוגיה והממצאים בשטח אודות מה שהתרחש במאה -12 לפנה"ס?
האזנה נעימה,
יותם

234 حلقات

#יהדות #היסטוריה #חברה #PI Media #רשת עושים היסטוריה

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

5,679 subscribers

published منذ عام واحد

MP3•منزل الحلقة

234 حلقات

#יהדות #היסטוריה #חברה #PI Media #רשת עושים היסטוריה

كل الحلقات

1
השומרונים (פרופ' שטפן שורש) [עושים תנ"ך] 1:18:23

منذ 14 يومًا1:18:23

1:18:23

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים. אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של השומרונים עצמם? מתי מנתה אוכלוסיית השומרונים בארץ כשני מליון נפש (!!) ולמה ירד מספרם לכדי מאות בודדות כיום? מה ההיסטוריה שלהם בארץ והיכן הם מרוכזים כיום? מהי התורה השומרונית ומה ההבדלים בינה לבין התנ"ך "שלנו"? מהי "תורת משה"? מה תפקידו של הר גריזים בתיאולוגיה השומרונית וכפועל יוצא מול המסורת היהודית אשר קידשה הר אחר, שנמצא לא מאוד רחוק משם? אילו חגים חוגגים השומרונים? מה ההבדלים ונקודות הדמיון בין חגים אלה לחגים היהודיים המוכרים לנו? מדוע טוענים השומרונים כי הם מייצגים את המסורת היהדות ה"האמיתית"? מה לתפיסתם יקרה באחרית הימים? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה יותם…

1
מסע שישק - בין מגידו רחבעם וסאלח שבתי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך] 40:18

منذ 28 يومًا40:18

40:18

באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם תיעוד חוץ מקראי וגם תיאור מקראי. בפרק זה אנו נוגעים בכל השלושה ובעיקר בתיאור המקראי של המסע ההיסטורי. מדוע מסע שישק כה חשוב בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית? ומה הקשר למגידו? למה לא ניתן להבין את התיאור בתנ"ך ללא הבנה של "איך עובד" ספר מלכים? מהן המגמות המשתקפות בספר, מי ככל הנראה ערך אותו ואיך תפיסת עולמו השפיעה על תוכנו? האם הספר מתאר היסטוריה? ואיזה סוג של היסטוריה? למה ספר דברי הימים מספר סיפור אחר על המסע ואיך טכניקת 'החזרה המקשרת' פותרת את הקושי? והכי חשוב: איך הסיפור של מגיני הזהב מפצח את משמעות הסיפור? על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל שנרצח ב 07.10.2023 האזנה נעימה, יותם…

1
ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך] 50:10

منذ 6 weeks50:10

50:10

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום. איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק? לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים? בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי המקובל? האם ניתן לדעת באמת מה היה האקלים באזורנו ב"חיתוכים" של כמה עשרות שנים? איך שינויים אפשריים אלה משפיעים על הבנתנו את ההיסטוריה של המזרח הקדום? מה היה אירוע היובש הדרמטי שהתרחש במרחב שלנו אותו זיהו הפרופסורים? כמה זמן הוא נמשך? מה הייתה השפעתו ארוכת הטווח על האזור? האם ניתן לזהות את אירוע הבצורת הזה עם ה"קריסה הגדולה" שהתרחשה באזור בסוף תקופת הברונזה, קריסה הניכרת היטב גם בארכיאולוגיה של כנען? מה אומרת הארכאולוגיה והממצאים בשטח אודות מה שהתרחש במאה -12 לפנה"ס? האזנה נעימה, יותם…

1
חוקי מלחמה: כי האדם עץ השדה (?) [עושים תנ"ך] 44:03

منذ 8 weeks44:03

44:03

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק? מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק? בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה?…

1
מלחמה ושלום...בעולם העתיק [עושים תנ"ך] 46:33

منذ 10 weeks46:33

46:33

בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני. מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום? מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? על כך ועוד בפרק שלפנינו…

1
תל מגידו: אם כל התילים (פרק לייב) [עושים תנ"ך] 1:18:12

منذ 12 weeks1:18:12

1:18:12

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם. בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים? כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים? על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023.…

1
דוד מלך ישראל חי, חי וקיים [ עושים תנ"ך] 39:10

منذ 14 weeks39:10

39:10

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי. מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"? בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז" האזנה נעימה, יותם.…

1
בין יהדות לנצרות: טיול שורשים היסטורי (פרופ' מיכל בר אשר סיגל) [עושים תנ"ך] 46:36

منذ 16 weeks46:36

46:36

בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות. מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות? באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל - האם מדובר בדמות היסטורית? האם ישו היה יהודי? כיצד נוצרו הגרסאות השונות אודות דמותו של ישו ומהי משמעות צליבתו? איך הצליחה הנצרות להיווצר מתוך היהדות ולבסוף להשתלט על העולם הרומי? מהו הקשר בין המשיחיות היהודית של תקופת בית שני לבין הדמות ההיסטורית (או לא…) של ישו והאם אפשר לשחזר את חייו ומורשתו על פי מקורות עתיקים? בפרק זה מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, לשיחה מרתקת על השורשים ההיסטוריים של הנצרות, על המורשת היהודית של תקופת בית שני, על הדרך בה הנצרות הפכה לדת המרכזית בעולם ומה מקומה של היהדות של מתקופת בית שני בסיפור הכולל. האזנה נעימה, יותם.…

1
חזירים מן העבר (פרופ' פינקלשטיין וד"ר מאירי) [עושים תנ"ך] 46:22

منذ 18 weeks46:22

46:22

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית? מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות? בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד. האזנה נעימה, יותם…

1
צרות בגן עדן (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך] 33:05

منذ 20 weeks33:05

33:05

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן. מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש? על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים. האזנה נעימה, יותם…

1
ויטע ה' אלוהים גן בעדן (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך] 40:42

منذ 22 weeks40:42

40:42

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית. איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים? אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן) מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה? האזנה נעימה, יותם…

1
המפץ הגדול: סיפור הבריאה השני (שחר ענבר) [עושים תנ"ך] 38:51

منذ 24 weeks38:51

38:51

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין. אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו? בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי. האזנה נעימה, יותם…

1
בריאת העולם: בראשית א' (שחר ענבר) [עושים תנ"ך] 55:15

منذ 26 weeks55:15

55:15

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? אז....זהו שלא ממש וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים? האזנה נעימה, יותם…

1
עושים תנ"ך בבית הספר (פרופ' נילי ואזנה) [עושים תנ"ך] 38:16

منذ 28 weeks38:16

38:16

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם. בפרק זה אם כן, נדון בחינוך - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע? על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי. האזנה נעימה, יותם…

1
האם התנ"ך היה באמת? (ד"ר חגי משגב) [עושים תנ"ך] 49:15

منذ 30 weeks49:15

49:15

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי? מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים? מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים? על כך ועוד בפרק שלפניכם האזנה נעימה, יותם…

مرحبًا بك في مشغل أف ام!

يقوم برنامج مشغل أف أم بمسح الويب للحصول على بودكاست عالية الجودة لتستمتع بها الآن. إنه أفضل تطبيق بودكاست ويعمل على أجهزة اندرويد والأيفون والويب. قم بالتسجيل لمزامنة الاشتراكات عبر الأجهزة.

الاستماع إلى +500 موضوع

5,679 subscribers

مشابه لـעושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

The Let Them Theory: A Life-Changing Tool That Millions of People Can't Stop Talking About

Tubi: Watch Free Movies & TV Shows

Minecraft

المدونة الصوتية تستحق الاستماع

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach « » ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]

ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]

المدونة الصوتية تستحق الاستماع

مرحبًا بك في مشغل أف ام!

The Let Them Theory: A Life-Changing Tool That Millions of People Can't Stop Talking About

The Let Them Theory: A Life-Changing Tool That Millions of People Can't Stop Talking About

Sunrise on the Reaping (A Hunger Games Novel) (The Hunger Games)

How to Catch a Leprechaun: A Saint Patrick's Day Book for Kids

The Let Them Theory: A Life-Changing Tool That Millions of People Can't Stop Talking About

مشابه لـעושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

دليل مرجعي سريع

עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach « »
ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]