פרק תשיעי: התיידדות עם הכאב האישי חלק א'

פוסט טראומה מסע ריפוי עצמי

לפגוש את הכאב שלנו זה תמיד כואב ואף מרתיע. כשאנו פוגשים אותו עם כוחות, מיומנויות וחמלה אנו יכולים להתמודד איתו ואף לאמצו כידיד.
הכאבים הגדולים של חיינו לא פעם מחזירים אותנו לאותם רגעים שבהם נחוו ואנו נוטים להחותם מחדש שוב ושוב כאילו אנחנו האנשים של אז. הם משכיחים מאיתנו את הדרך שעשינו את הכוחות והניסיון שצברנו את העובדה שאנו כאן ועכשיו, בדרך כלל, בוגרים ומוגנים.
הכאב מטשטש בין עבר להווה, אך אינו מסוגל למחוק את הכאן ועכשיו שלנו. שאנו נפגשים איתו עם הכאב שלנו, מלווים בקול הפנימי קולו של היסוד החי, מחוברים לצרכים שלנו, מיומנים בניהול הגבולות שלנו, מודעים לאומץ שלנו ואוחזים במטה הדרכים שלנו בהיותנו במסע הוא ניראה לנו אחרת.
הוא ניראה כאובייקט כישות שאנו יכולים להזמין לקפה כישות שאנו יכולים להתיידד איתה להרחיקה או לקרבה ובעיקר ללמוד ממנה. בשלב הזה הכאב שלנו אינו ממש שלנו אלא הוא חלק מכאב גדול הנוכח בעולם שאנו שותפים בו שלעיתים הוא מבקר במרחב שלנו ואנו חווים אותו.

בסיפורים של הפרק נחזור עם המבוגרים בחבורה, אפרת ושאולי, אל ילדותם ואל כאב שנולד שם. נשמע על הטראומה שהובילה לנסיגת היסוד החי האישי שלהם ( אל הפוסט טראומה שלהם). ניראה איך למדו להתיידד עם כאב ולהתייחס לעצמם ולעברם מתוך רוך וחמלה.
נשוחח עם איתי על טראומות ילדות חד פעמיות ונשנות והשפעתן על האפשרות לחיות חיים מלאים, בחיבור ליסוד החי. נדבר על הסתר מאורות ומקורות השראה והיכולת להצית את השמש מחדש. על הזיכרון וכוחו המתעתע המכונן.
נבין מדוע כל כך חשוב להתאמץ ולצמצם את הנגיעה בכאב עד שלב זה במסע על אף הצורך הכמעט בלתי נשלט לחזור אליו לדבר עליו או לחלופין לנסות למחוק אותו.
הרחבה:
להחליף תפקיד מוקדם מדי - ילדות הורית ( הרחבה לגבי הסיפור של אפרת)
https://www.vitalelement.life?p=2783
עוצמה נשית היא להודות לחיים להודות על מה שיש
https://www.vitalelement.life?p=1000
המסע
הצטרפות למסע
https://www.vitalelement.life?p=2653