5.15 Shmos 5785

Panorama of Halacha

1) After completing their blessings, the Kohanim say a prayer. They are advised to synchronize the end of this prayer with the Chazan’s ending of the brocho שים שלום, so that the Omein said by the congregation will apply for both. When the Chazan’s brocho is protracted, should the Kohanim’s start early or late?[1]

2) Are we allowed to ask a Goy to procure refreshments for our Shabbos event after we’ve run out of supplies?[2]

3) On Tisha b’Av we don’t sit directly on the floor, but place something in between. Same in Avelus RL. What about sitting on the ground when unrelated to mourning?[3]

4) May I give my knives for sharpening to a non-Jewish craftsman?[4]

5) May I release whip-cream from a pressurized canister on Shabbos?[5]

6) A man living alone who lights candles for Shabbos, doesn’t need to accept Shabbos right then, but he does need to accept Shabbos within ten minutes. May he daven Mincha after he was Mekabel Shabbos?[6]

7) Feedback on whether Bethel is considered sacred:[7]

8) Feedback on the lack of a gap before Parshas Vayechi:[8]

9) Facing the Chazan when he says Birkas Kohanim: [9]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=89154875311

[1] ראה "יש מי שאומר" בשוע"ר סי' קכח סכ"ד. ולהעיר מהשינוי בקדיש אחרי קרה"ת בשבת מנחה – כנראה עקב השינוי במרחק מהבימה עד ארון הקודש – ראה מילואים לסדור רבינו הזקן סימן לא (ח"ג ע' א'תקנה).

[2] בשוע"ר סי' שכה סט"ז מתיר הבאת שכר ע"י נכרי דרך כרמלית. [ואע"פ שבערים הגדולות קשה לסמוך על הצד שאין בהם רה"ר דאורייתא, אבל לאידך, במשא קל יתכן שיביא מרה"י לרה"י מבלי לעצור ברה"ר לנוח. וא"כ הוי איסור דרבנן].

[3] בכף החיים סי' תקנב אות לט מבחין בין אבנים לקרקע, ובזה מיישב הא דמשה רבינו ישב על האבן. הרי דפשיטא לי' שהקפידא אינה כרוכה לאבלות ר"ל. ולהעיר מהא דתניא (ברכות סב ב): "בן עזאי אומר: על כל משכב שכב - חוץ מן הקרקע". ואכמ"ל.

[4] בספר 'הכשרות' (פוקס) פ"ב הערה לסמ"ד ממליץ שלא להשתמש באותה משחזת לבשר וחלב. אבל בפסקים ותשובות סי' צב או כח – מקיל. וכן בס' הגעלת כלים פי"ג הע' רס. אבל לא דיברו על משחזת ששימשו בו לסכינים של נבילות וטריפות.

[5] בס' שמירת שבת כהלכתה פי"א סי"ד אוסר – משום מוליד. ואילו בס' פסקי תשובות סי' שכא אות ל רצה תחלה להתיר.

[6] ראה שוע"ר סי' רסג ס"ז; נתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 212 ואילך.

[7] הרמב"ם חיבר ס' 'שמות קודש וחול' (ברלין תרפ"ג), ושם ר"פ ויחי כתב ש"בית א-ל" הוא קדש. הובא בס' נקדש את שמך (פרקש, ירושלים תשס"ז) ע' כא, ושם הביא דעות הפוסקים לכאן ולכאן. וראה דברינו בנתיבים בהלכה ומנהג סי' נז בקדושת תיבת הללוי', שהוא שם ושבח ביחד. ועדיין צריך בירור לנדו"ד – קריאת פסוק זה בפי תשב"ר שיחיו. ברכי יוסף סי' רטו סק"ד.

[8] ב'אוצר הזמנים' מביא מהחיד"א שבאמת יש כאן 'פרשה', ורק בגלל הרמז נשמטה. ואילו בשו"ת חת"ס יו"ד סי' רה מוכח להיפך.

[9] בסדור החדש ח"א ע' שכג הע' 753 בסופה נכתב שלא יסתירו קהל או קיר, והבאתי ראי' מקיר המזרח של הר הבית (מדות פ"ב מ"ד, נתבאר בגמ' יומא טז א). אכן בשוע"ר סי' קכח סל"ז, ע"פ רמב"ם פט"ו מהל' תפלה ה"ח, שאמנם "אין מחיצה של ברזל מפסקת" (כבסוטה לח ב), "רק שיחזירו פניהם כלפי הכהנים". ואילו ה'חפץ חיים' בלקוטי הלכות לסוטה שם רצה להעמיס דמיירי בכותל נמוך. והוא משיג על הכסף משנה, שהוא דחוק. ואכן אולי בגלל זה השמיט הבית יוסף דבר זה בשו"ע שם סכ"ד. והעירו לי מחידושי הגרי"ז בהל' פרה אדומה פ"ד הל"ה שבפרה אדומה צ"ל ראיי' לתוך ההיכל.