פרק 72: הריק שאחרי עזה- איך חוזרים לחיים הרגילים אחרי שפגשת את הגודל | עם נחמיה כהן ואיתי שאוליאן

ממלאים את החלל | עם איתי שאוליאן ונחמיה כהן

יש רגעים בחיים שבהם אתה פשוט פוגש את הגודל.
לא כי מישהו הסביר לך מה זו משמעות,
ולא כי קראת ספר על גבורה –
אלא כי אתה שם.

בעפר, בזיעה, באחווה.
שבועות בלי מקלחת, חום שלא נגמר,
לחם וקבנוס בראש השנה בעזה.
ובכל זאת – זו התקופה הכי חיה, הכי אמיתית, הכי מחברת שחוויתי בחיים.

שם אתה פוגש אנשים שיוצאים מעצמם.
אין דתי ואין חילוני, אין אני – יש אנחנו.
יש תחושת רוח, תחושת שליחות,
שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם.

אבל אז אתה חוזר.
והכול נראה אחרת.

איך חוזרים מהקדושה הזו, מהרוממות הזו – לחיים הרגילים?
איך לוקחים את המשמעות מהחזית ומכניסים אותה אל תוך היום־יום?

על זה נדבר היום.
אני איתי שאוליאן, יחד עם נחמיה כהן –
וזה הפרק שבו אנחנו מנסים להבין
איך ממשיכים לחיות בעוצמה גם אחרי שחוזרים מעזה.

```