Colliding Worlds - Mixture of Good and Evil

Derech Hashem: A framework for Yidishkite

נפש החיים שער א' - פרק ו' - בהגה
הגהה: וזה היה קודם החטא לא היה כלול אז רק מכל העולמות וכחו' הקדושה לבד. ולא מכחות הרע. אבל אחר החטא נכללו ונתערבו בו גם כחות הטומאה והרע. וממילא עירב אות' עי''ז גם בהעולמות מזה הטעם שהוא כלול ומשותף מכולם והם מתעוררים ומשתנים כפי נטיית מעשיו. והוא ענין עץ הדעת טוב ורע:
והענין כי קודם החטא. עם כי ודאי שהיה בעל בחירה גמור להטות עצמו לכל אשר יחפוץ להטיב או להיפך ח''ו. כי זה תכלית כוונת כלל הבריאה. וגם כי הרי אח''כ חטא. אמנם לא שהיה ענין בחירתו מחמת שכחות הרע היו כלולים בתוכו. כי הוא היה אדם ישר לגמרי כלול רק מסדרי כחות הקדושה לבד. וכל עניניו היו כולם ישרים קדושים ומזוככים טוב גמור. בלי שום עירוב ונטי' לצד ההיפך כלל. וכחות הרע היו עומדים לצד וענין בפ''ע חוץ ממנו. והיה בעל בחירה ליכנס אל כחות הרע ח''ו כמו שהאדם הוא בעל בחירה ליכנס אל תוך האש. לכן כשרצה הס''א להחטיאו הוצרך הנחש לבא מבחוץ לפתוח. לא כמו שהוא עתה שהיצר המפתה את האדם הוא בתוך האדם עצמו. ומתדמה להאדם שהוא עצמו הוא הרוצה ונמשך לעשות העון ולא שאחר חוץ ממנו מפתהו.
ובחטאו שנמשך אחר פתוי הס''א. אז נתערבו הכחות הרע בתוכו ממש. וכן בהעולמות. וזהו עץ הדעת טו''ר. שנתחברו ונתערבו בתוכו ובהעולמות הטוב והרע יחד זה בתוך זה ממש. כי דעת פי' התחברות כידוע.
והענין מבואר למבין בע''ח שער קליפת נוגה פ''ב אלא שקיצר שם בענין. ועיין היטב בגלגולים פ''א. וזשרז''ל (שבת קמו א) כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ר''ל בתוכה ממש.
ומאז גרם עי''ז ערבוביא גדולה במעשיו. שכל מעשי האדם המה בערבוביא והשתנות רבות מאד. פעם טוב ופעם רע. ומתהפך תמיד מטוב לרע ומרע לטוב.
וגם המעשה הטוב עצמה כמעט בלתי אפשר לרוב העולם שתהיה כולה קדש זכה ונקיה לגמרי. בלי שום נטיה לאיזה פניה ומחשבה קלה לגרמיה. וכן להיפך בהמעשה אשר לא טובה ג''כ מעורב בה לפעמים איזה מחשבה לטוב לפי דמיונו.
וגם הצדיק גמור שמימיו לא עשה שום מעשה אשר לא טובה ולא שח מימיו שום שיחה קלה אשר לא טובה ח''ו. עכ''ז כמעט בלתי אפשר כלל שמעשיו הטובי' עצמם כל ימי חייו. יהיו כלם בשלימות האמיתי לגמרי ולא יהיה אפי' באחת מהנה שום חסרון ופגם כלל. וזש''ה (קהלת ז׳:כ׳) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ר''ל שא''א שלא יהיה עכ''פ קצת חסרון במעשה הטוב עצמה שעושה. כי חטא פי' חסרון כידוע.
לכן כשמכניסין האדם למשפט לפניו ית''ש. צריך חשבונות רבים לאין שיעור. על כל הפרטי פרטים של כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל פרטי הנהגותיו. באופני נטייתם לאן היו נוטים. וזש''ה (שם) אשר עשה אלקי' את האדם ישר כנ''ל והמה בחטאם בקשו חשבונות רבים. וע' זוהר אמור ק''ז סוף ע''א והוא מבואר שם ע''פ דברינו.
ונמשך הענין כן עד עת מ''ת שאז פסקה אותה הזוהמא מתוכ' כמשרז''ל (שבת שם). ולכן אח''כ בחטא העגל ארז''ל (שם פ''ט א') שבא שטן וערבב כו'. היינו שבא מבחוץ כמו בענין חטא אד''הר כנ''ל. כי מתוכם נתגרש. וע''י חטא העגל חזרה אותה הזוהמא ונתערבה בתוכם כבתחלה . וזש''ה (הושע ו׳:ז׳) והמה כאדם עברו ברית.
וז''ש הוא ית' לאד''הר כי ביום אכלך ממנו מות תמות. לא שהיה ענין קללה ועונש. כי מפי עליון לא תצא כו'. אלא פי' שע''י אכלך ממנו תתערב בך הזוהמא של הרע. ולא יהיה תיקון אחר להפרידה ממך כדי להטיבך באחריתך. אם לא ע''י המיתה והעיכול בקבר.
וזהו ג''כ הענין מ''ש ית' אח''כ הן האדם היה כו' ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. והלא חפצו ית''ש להטיב לברואיו ומה אכפת ליה אם יחיה לעולם.
אמנם ר''ל שכאשר יאכל מע''הח וחי לעולם ישאר ח''ו בלא תיקון. שלא יתפרד הרע ממנו עד עולם ח''ו ולא יראה מאורות וטובה מימיו. לזאת לטובתו גירשו מג''ע. כדי שיוכל לבא לידי תיקון גמור כשתפרד הרע ממנו ע''י המיתה והעיכול בקבר.
וזהו ענין הד' שמתו בעטיו של נחש (פ' במה אשה) שאף שלא היה להם חטא עצמם כלל. עכ''ז הוצרכו למיתה מחמת התערובת הראשון של הרע ע''י חטא אד''הר מעצת הנחש.
וימשך הענין כן עד עת קץ הימין בלע המות לנצח. וגם עוד יתרון שיתבער אז הרע מן העולם ממציאותו. כמ''ש (זכריה י״ג:ב׳) ואת רוח הטומאה אעביר מן הא
רץ :
For Questions or Comments Email
[e-mail]